בעבר הרחוק, בראשית עידן השייט, מה שאפשר תנועה לאוניות הימאים ברחבי הגלובוס הן רוחות הנקראות רוחות הסחר. אלה הן רוחות יציבות שנושבות מכיוונים קבועים במהלך רוב השנה.
הרוחות בעולם נוצרות משינויים בלחץ האוויר באטמוספירה ("רמה" ו"שקע" למי שזוכר מהתחזית של דני רופ). לרוב הכלל הוא כזה, רוחות הנוצרות מלחץ גבוה (רמה) הן יציבות יותר מרוחות הנוצרות כתוצאה מלחץ נמוך (שקע).
רוחות הסחר המדוברות נוצרות כתוצאה מרמה.
מאז שהגענו לגיברלטר, לא נפתח עבורנו חלון זמנים בתחזית שיהיה דיי ארוך כדי לספק לנו רוח מתאימה עד לקנריים. אז העברנו את הזמן בפורטוגל כדי להכיר עוד מקום עד שיגיע זמן מתאים להפלגה ארוכה. הנה הגיע הרגע, נפתחה הזדמנות טובה. תכננו לצאת מהלגונה באלבור שבפורטוגל בערב יום שלישי, ממש על זנבה של סערה. אך קיבלנו דחייה מנפטון שהחליט מצידו לשבור גלים של שלושה מטרים על פתח הלגונה. גלים אלה מנעו את היציאה לים באופן חד משמעי, אי אפשר להפליג מול משברי גלים כה גבוהים. לכן יצאנו למחרת בבוקר.
רוחות הסחר המדוברות נוצרות כתוצאה מרמה.
מאז שהגענו לגיברלטר, לא נפתח עבורנו חלון זמנים בתחזית שיהיה דיי ארוך כדי לספק לנו רוח מתאימה עד לקנריים. אז העברנו את הזמן בפורטוגל כדי להכיר עוד מקום עד שיגיע זמן מתאים להפלגה ארוכה. הנה הגיע הרגע, נפתחה הזדמנות טובה. תכננו לצאת מהלגונה באלבור שבפורטוגל בערב יום שלישי, ממש על זנבה של סערה. אך קיבלנו דחייה מנפטון שהחליט מצידו לשבור גלים של שלושה מטרים על פתח הלגונה. גלים אלה מנעו את היציאה לים באופן חד משמעי, אי אפשר להפליג מול משברי גלים כה גבוהים. לכן יצאנו למחרת בבוקר.
יצאנו לדרך. לפנינו היו 450 מיילים עד לאי פורטו סנטו ששייך לאיי מדירה של פורטוגל. מלבד לילה אחד של עננות נמוכה מלאה בגשם, הייתה לנו הפלגה נעימה. היו ימים עם רוח חלשלושה (בהם ניצלנו את הזמן להבין שאף אחד מאיתנו לא מכיר משחקי קלפים, ולא יודע לשחק שש בש או שחמט... אז התפשרנו על משחק דמקה מותח), והיו ימים עם רוח גבית של עשרים קשרים שקידמה אותנו טוב טוב ליעד.
כל חווית ההפלגה באוקיינוס היא דבר חדש עבורנו. הסוול הארוך והגבוה נותן תחושת הפלגה נעימה עם פחות טלטולים מאלה שקיבלנו בים התיכון, ומערכות העננים נראות גדולות ונרחבות יותר ממה שראינו בעבר.
בזמן שבישלתי בנינוחות בתוך הסירה, ארטור ישב בחוץ והסתכל על הגלים העולים ויורדים. הוא קרא לי לבוא לראות את הגל גדול עליו עלינו. כשיצאתי היינו בדיוק על שיאו של הגל, שלושה מטרים מעל פני הים. הדבר המדהים היה שלמרות שהגלים היו גבוהים, לא הרגשתי בכך בזמן שהייתי במטבח. ככה זה שהגל ארוך יותר...
כל חווית ההפלגה באוקיינוס היא דבר חדש עבורנו. הסוול הארוך והגבוה נותן תחושת הפלגה נעימה עם פחות טלטולים מאלה שקיבלנו בים התיכון, ומערכות העננים נראות גדולות ונרחבות יותר ממה שראינו בעבר.
בזמן שבישלתי בנינוחות בתוך הסירה, ארטור ישב בחוץ והסתכל על הגלים העולים ויורדים. הוא קרא לי לבוא לראות את הגל גדול עליו עלינו. כשיצאתי היינו בדיוק על שיאו של הגל, שלושה מטרים מעל פני הים. הדבר המדהים היה שלמרות שהגלים היו גבוהים, לא הרגשתי בכך בזמן שהייתי במטבח. ככה זה שהגל ארוך יותר...
תודות להמלצות מעולות (שהגיעו אלינו דרך הטלפון הלווייני) בנוגע לתכנון הפלגה חכם על פי התחזית, הצלחנו לקבל רוח בזווית הנכונה במהלך כל ההפלגה.
לפורטו סנטו הגענו ממש עם עליית האור הראשון. עגנו במרינה צנועה מלאה בסירות שגם מתכננות לחצות העונה לקריביים.
חרשנו את האי לאורכו (לא מסובך לכסות על אי באורך של 12 ק"מ). אחסוך במילים וארחיב בתמונות:
לאחר שחווינו את פורטו סנטו, השארנו את קרוזה לנוח לשני לילות במרינה, ותפסנו מעבורת לאי מדירה. אי גדול ומיושב יותר, עם נוף שונה לגמרי מהראשון.
מצויידים בשמיכה, סדין ומזרון יוגה, תפסנו לנו פיסת דשא באחת הפינות בעיר והעברנו שם את הלילה הראשון. בהמשך שכרנו רכב ונסענו כמעט בכל רחבי האי היפהפה הזה, אינסוף ירוק, דרכים מפותלות ומטעי בננות.
את הלילה השני העברנו בלינה ברכב השכור, נחמד לראות כמה מקום יש עם ארגון נכון של המושבים. לא התעוררנו עם צוואר תפוס.
אומרים שליין ממדירה יש טעם ייחודי, כמובן שהלכנו למפעל כדי לבדוק אם השמועות צודקות... ויצאנו עם בקבוק בכל יד.
לאחר יומיים במדירה חזרנו ל'קרוזה' והתכוננו לצאת לטנריף שבאיים הקנריים. יצאנו בשלוש בלילה, הרוח שרקה מעל ההרים, הירח זרח אבל לא חימם כמו שהשמש יודעת.. היה קר. המרדף דרומה לעבר הקיץ נמשך.
לפורטו סנטו הגענו ממש עם עליית האור הראשון. עגנו במרינה צנועה מלאה בסירות שגם מתכננות לחצות העונה לקריביים.
חרשנו את האי לאורכו (לא מסובך לכסות על אי באורך של 12 ק"מ). אחסוך במילים וארחיב בתמונות:
לאחר שחווינו את פורטו סנטו, השארנו את קרוזה לנוח לשני לילות במרינה, ותפסנו מעבורת לאי מדירה. אי גדול ומיושב יותר, עם נוף שונה לגמרי מהראשון.
מצויידים בשמיכה, סדין ומזרון יוגה, תפסנו לנו פיסת דשא באחת הפינות בעיר והעברנו שם את הלילה הראשון. בהמשך שכרנו רכב ונסענו כמעט בכל רחבי האי היפהפה הזה, אינסוף ירוק, דרכים מפותלות ומטעי בננות.
את הלילה השני העברנו בלינה ברכב השכור, נחמד לראות כמה מקום יש עם ארגון נכון של המושבים. לא התעוררנו עם צוואר תפוס.
אומרים שליין ממדירה יש טעם ייחודי, כמובן שהלכנו למפעל כדי לבדוק אם השמועות צודקות... ויצאנו עם בקבוק בכל יד.
לאחר יומיים במדירה חזרנו ל'קרוזה' והתכוננו לצאת לטנריף שבאיים הקנריים. יצאנו בשלוש בלילה, הרוח שרקה מעל ההרים, הירח זרח אבל לא חימם כמו שהשמש יודעת.. היה קר. המרדף דרומה לעבר הקיץ נמשך.
