המים עוד צלולים והחול נשאר לבן... גרנדינס

בפעם השלישית שהגענו לעגון באי יוניון, קיבלנו אורחים חדשים עד שטל ועודד יחזרו לחיקינו. אחינועם ונועם, זוג ישראלים צעיר שהגיע לחופשת גלישה בקריביים. יצאנו איתם לכיוון מקום יפהפה ומומלץ מאוד לגלישת קייט שנקרא frigate bay. הגענו למפרץ מושלם עם מים שטוחים... התחזית לרוח נראתה לא רעה בכלל. ארטור פתח כיתת לימוד קייט לטל ולזוג מיכל ולורו מיאכטה 'מאיה', ואני התמדתי בהשכמה מוקדמת וניצול גלישה במפרץ פרטי בשעות הבוקר המוקדמות. עגנו בפריגט מעל לשבוע, רוב הימים סבבו סביב גלישת קייט, ורוב הערבים סבבו סביב שולחן ארוחת הערב ביאכטה מאיה.

במשך המסע חוצה היבשות שלנו אנחנו זוכים להכיר אנשים מיוחדים. עם כמה שחצינו יבשות, מצאנו קומץ מיוחד מאוד של ישראלים. השורות הבאות מוקדשות ליאכטה שוטי שממשיכה להפליג אי שם לאוקיינוס השקט. כל ביקור ב'שוטי' הרגיש לנו כמו מערכון מתוכנית לעניין על "איך לטייל כמו שצריך בעולם עם שלושה ילדים", כשכל ילד מגיע ונותן את הופעתו הייחודית כשמגיע תורו, פשוט כיף להגיע ולראות. מה שנקרא אנשים טובים באמצע הדרך עם ערך מוסף ותובנות לחיים.

אחרי פריגט המשכנו לאי מיירו. באי נמצא מפרץ מפורסם (salt whistle bay), שתמונתו מופיעה בהרבה פרסומות, ובנוסף הוא מופיע בסרטוני גלישה שלא פספסנו כשעוד פנטזנו על הקריביים. בפועל, המפרץ עצמו מלא בסירות ולא כל כך מתאפשר לגלוש בו בנוחות... בכל זאת הצלחנו להוציא כמה פסים מהנים של גלישה, ובעיקר לצלם תמונות שלא מביישות אף ברושור.

את השהייה בסן וינסנט והגרנדינס חתמנו שוב בעגינה באי Petit Tabac שבטובגו קיז. נפרדנו מהנוף התת ימי בצלילה חופשית אחרונה לעת עתה. כדי למתוח את גבולות העומקים שלנו נעזרנו באמצעי המשמש כמעלית לקרקעית- חבל ארוך שבקצה שלו קשורה קבוצת משקולות. כל אחד בתורו נרגע מעל פני המים בנשימות עמוקות, וכשהוא מרגיש נינוח הוא משחרר את החבל וצונח עם המשקולות עד שהחבל נמתח ומביא אותו לעומק המקסימלי שנקבע מראש. כל בוקר שאני פותחת בצלילה חופשית מזכיר תחושה לי של יוגה, וכבר פותח לי את היום בסנפיר ימין.

אחרי מעל חודש בסנט וינסנט והגרנדינס הגיע הזמן לראות מקום חדש... יוצאים צפונה לכיוון האי מרטיניק.

סרטון תיעוד קצרצר של התקופה:

https://www.youtube.com/watch?v=ieW4NolUgD4