ממינורקה למיורקה תופסים את הטונה הראשונה

לאחר החזרה מברצלונה התארגנו ליציאה להפלגה לאורך חופו הדרומי של האי מינורקה.
באיים הבלאריים יש לא מעט מפרצונים הנקראים קאלה (cala), אלה נוצרו גיאולוגית מכרסוםאלה נוצרו גיאולוגית מכרסום קו המצוק, באיזורים שהיו שפכי נהרות קדמונים. כך למעשה מתקבלים המפרצים הקטנים שמוגנים משלושה כיוונים (מהרוחות המגיעות) ע"י צוקים גבוהים.

עצרנו בקאלה יפיפה שממש יושבת בין שלושה מצוקים התוחמים אותה, ונותנים הרגשה של הגנה מיטבית. שוטטנו על המצוקים, העברנו שם את הלילה והמשכנו לנקודת העגינה הבאה.

מערות חצובות בסלע שבהן חיו אנשים בתקופת האבן

 הנקודה הבאה הייתה בחוף רדוד עם מים צלולים וחול בהיר. לאחרונה התחלנו לתרגל עגינות ללא הנעת מנוע, אלא רק בעזרת המפרשים, גם הפעם עשינו זאת.
למעוניינים: במקום להתמקמם בעזרת המנוע מול הרוח ולהתחיל תנועה לאחור תוך השלכת עוגן ושחרור שרשרת, עושים זאת תוך שימוש בהנעה על ידי המפרש. נשארים עם מפרש ראשי בלבד, מפליגים לאיזור הגעינה הרצוי, ומעט במעלה הרוח לנקודה בה רוצים להטיל את העוגן, יורדים לרוח ומפליגים בגבית. במקביל מטילים את העוגן (לגבי אורך השרשרת עפ"י שיקולכם), ברגע שעוצרים את שחרורה מסובבים את ההגה במעלה הרוח (כדי שהסירה תסתובב ותתייצב במעלה הרוח). במידה והעוגן ננעץ כפי שצריך, ממש מרגישים את הסירה מסתובבת לרוח.

אז עגנו... וירדנו להתרענן בחוף. אחרי חצי שעה של הליכה על החול שמנו לב לעננים שחורים עם גשמים שמתחילים להתקרב אלינו. חזרנו לקרוזה ושינינו את התוכנית לערב, ישבנו לצפות בסרט ושתינו סחלב חם!

לאחר הלילה הגשום התעוררנו לבוקר חמים ושמשי, עם רוח צפונית... איך אפשר שלא לצאת לים ולהמשיך מערבה למיורקה?! הפלגנו במהירות של 5-6 קשרים, והגענו ממינורקה למזרח מיורקה תוך שעות בודדות (המרחק הוא 25 מיילים). עוד לפני שהספקנו להתרחק מחופי מינורקה תפסנו את הטונה הראשונה שלנו (דג ראשון מאז שיצאנו מהארץ, לא יאומן!). כשהגענו למיורקה עגנו בנקודה הצפון מזרחית של האי וישבנו לעת שקיעה על הסיפון, עם סביצ'ה טונה טרי וכוס יין.

הגיע הזמן להסתפר...

סביצ'ה וצנימים- הצעה להגשה

בבוקר משכנו את עצמינו מאוזן ויצאנו לרוץ עד המגדלור שראינו באופק. בדרך עברנו בשבילים הסלולים שבין העצים הרבים הזרועים באיזור. מה שהיה מיוחד בעינינו הוא גוון העלים. חלקו העליון של העץ בהיר יותר מחלקו התחתון. כנראה שהתיאור הבא יישמע מעט מוגזם... אך גוון העצים, השמש שרק זרחה, הים והמגדלור שבקצה נתנו לנו אשליה שיצאנו לרוץ בתוך גלויה.

המשכנו להפליג לכיוון עיר הבירה של האי, 'פלמה דה מיורקה'. לפנינו חמישים מייל (לאורך חופיו של האי). בדרך שוב ראינו עננים שחורים מצמצמים טווח אלינו והחלטנו לעצור ללילה במפרץ שבדרך. כבונוס להחלטה נבונה תפסנו עוד שתי טונות.

בפלמה יש נמל ענק ובו מלא מרינות, מה שיצר את יער התרנים הגדול ביותר שיצא לנו לראות עד כה. אנחנו עגנו במפרץ שנמצא בקירבת מרכז העיר (4 מייל, אוטובוס של עשר דקות) Las Illetes. נכנסנו למפרץ בשעת העומס- שבת בצהריים. תמרנו בין כל הסירות ומצאנו פיסה פנויה של מים בה נוכל להטיל עוגן בביטחה.

באותו הזמן הייתה באי אחת מהמשפחות הישראליות שפגשנו במאון (יאכטה "מאיה"), שגם מפליגה בדרך שלנו. הכל היה בתזמון מושלם והעברנו  יחד איתם את ערב ראש השנה. פתיחת שנה נעימה וטעימה!

יומיים של רוח דרום מערבית חזקה היו בפתח, ונאלצנו לעבור למפרץ מוגן יותר מlas illetes שהיה צפוי לקבל גלים ללא שום הגנה לתוכו (גלים גבוהים ולא נעים בכלל לעגון ולקבל אתם ללא הפסקה). המשכנו לסנטה פונזה.
דרכינו ודרכה של יאכטה 'מאיה' המשיכו להצטלב ופיתחנו יחסי שכנות שנעו ממפרץ למפרץ, מה שהוסיף לאווירה באופן משמעותי.
את הימים הבאים העברנו במיורקה (בפלמה ובסנטה פונזה). מאוד אהבנו את פלמה, עיר שוקקת ויפיפה, עתיקה ומודרנית... למרות שמאון במינורקה הייתה אהובה יותר :)

תמונות מפלמה