יום שלישי, 10 במאי 2016

גואדלופ- אי הפרפר שיש בו הכל


גואדלופ הוא אי מיוחד מאוד עבורנו ולמעשה מורכב משני איים: אי הררי ואי שטוח. החיבור בין האיים נעשה על ידי גשר. לאי הפרפר (צורתו של האי מזכירה פרפר) יש המון מה להציע למבקריו. האי השטוח מעניק חופי גלישה מכל הסוגים (קייט, רוח וגלים), חופי שנירקול, אתרי צלילה והרבה שלווה. האי ההררי נותן את האפשרות "לברוח" מהחופים ולשוטט בג'ונגלים, במעיינות, במפלים ואפילו בבריכות טבעיות וחמימות. סביב גואדלופ פזורים איים קטנים שגם בהם ניתן לעגון. אם כל מה שכתבתי לא מספיק, גואדלופ הוא אי צרפתי... ככה שבאגט טרי וגבינה הם בסיס לכל ארוחה.

עגינה ראשונה בגואדלופ הייתה בסן פרנסואה. לגונה גדולה ורדודה שבה יש פיסה קטנה שעמוקה מספיק לעגינת המפרשיות, מה שהופך את העניין לצפוף מבחינת קירבת הסירות שעוגנות.
המים סביב בצבעי טורקיז קריבי אסלי, הרוח נושבת כמעט כל הזמן וגולשי קייט ורוח חולפים כמעט בכל שעות היום, כיף גדול.

בהתראה של שבוע האמהות הודיעו שהן מגיעות לביקור יחדיו, ובאותו היום גם המנוע של הדינגי החליט לעשות שביתה (מה שאומר שאין לנו דרך להתנייד מקרוזה לחוף אלא בחתירה ידנית ללא מנוע). משתמע שכל הדרכים מובילות למרינה, גם כדי שיהיה נוח לאמהות ובנוסף, בתור קבוצה של ארבעה אנשים יהיה מעט קשה לחתור בכל פעם הלוך ושוב.

קרוזה מבקרת במרינה, כבר שכחנו מה זה רציף צמוד.


האימהות נחתו... עשרה ימים טיול אינטנסיביים, היכון, הכן ,צא.

לאחר התאוששות מהג'ט- לג נסענו לקצה המזרחי שצופה לצד האטלנטי- Pointe De Chateaux


בין לבין משתדלים לפתוח קוקוסים בכל הכוח


שכרנו רכב ויצאנו לראות את האי המערבי של גואדלופ. ג'ונגלים בריאים וירוקים, מפלים, מעיינות חמים ולקינוח- מפעל שוקולד מאוד מוצלח ומומלץ (maison du chocolat).




אמא איריס מרוצה כי היא מצאה עץ קוקוס מתאים לגובה שלה


ארטור מראה פולי קפה הישר מהעץ לאמא אנג'ליקה



דרך יצירתית לתלות תיבות דואר



אננס פצפון


קפצנו לבקר באי קטן השייך לגואדלופ ונמצא במרחק של מספר שעות הפלגה ספורות ממנו, שם האי הוא מארי גלאנט.
מארי גלאנט ידוע בשטחי קנה הסוכר הנרחבים שלו, בחופים שקטים ומוגנים המהנים מאוד לשנירקול, ובמנות פירות ים טעימות עד לליקוק אצבעות.
בהפלגה אל האי האמהות התנאים לא היו אופטימליים, שמיים אפורים וים לא כל- כך נוח. האימהות זכו לחוות ענן שהביא עימו גשם ורוח חזקה (סקוול)!


החנייה הקבועה של הדינגי שלנו במארי גלנט



באי מלא קנה סוכר, אי אפשר שלא לטעום לפחות אחד (או יותר...)




פגשנו כמה יצורים מעניינים מתחת למים




הנוף מה'קרוזה'


הפפאיות שבדרך...


שוק דגים מקומי




השקיעה שקיבלנו בהפלגת החזור...


מתוך כל הטיול אני חושבת שאלה היו עשרת הימים הכי מגוונים שהיו לנו עד כה. לא היה דבר שלא הספקנו, ניצלנו את כל אפשרויותיו של האי פלוס אכלנו במסעדות, והרבה. ככה זה כשאמא כפול שתיים מגיעות לבקר.

2 תגובות:

  1. עמיתי...אילו חייתי את חיי מההתחלה , שוב, הייתי עושה בדיוק כמוך. אוהבת ❤

    השבמחק
  2. עמיתי...אילו חייתי את חיי מההתחלה , שוב, הייתי עושה בדיוק כמוך. אוהבת ❤

    השבמחק