23.5.15
הבוקר השלישי בסירה, ממש בקרוב נכנס לתחנה הראשונה שלנו במסע, לימסול
שבקפריסין.
בוקר רגוע יחסית למשמרת שהייתה אתמול בלילה. עוד לא חוויתי לילות רבים
בהפלגה בים יחסית פתוח. בעצם, אפשר לספור את מספר הלילות שהעברתי כך על עשר
אצבעות. אתמול התחלתי משמרת כשכולם הלכו לישון, והרוח עלתה מעבר למה שהיה לנו
ביומיים האחרונים. היינו במערך מלא, הרגשתי שהסירה מועמסת מעבר למה שהיא צריכה,
ושיש הגיון בהורדת מפרשים.
ביקשתי מארטור להיות על ההגה והורדתי מאסף. את החלוץ צימצמנו. זה
פתרון שארטור הציע שלדעתי יכול לעבוד ברוחות כאלה. שהן לא חזקות מדיי. אבל ממש לא
בסערות.
כבר מהבוקר התאפשר לראות את קפריסין באופק. כשהתקרבנו למרינה עלינו
מולם בקשר ושאלנו מה הנוהל בכניסה ובעגינה וקיבלנו הסבר קצרצר מאישה מאוד נחמדה
שאמרה לעלות מולם בקשר כשנתקרב. אז הגענו, נכנסנו, והכווינו אותנו למקום עגינה שלנו. עגנו בגישת ירכתיים, טוב... אני יכולה לקחת את הקרדיט על זה שביצעתי אחלה של
גישה.
הגענו למרינה בסנט רפאל בלימסול. מרינה ממש חמודה. הרציף מתחבר
בטבעיות לכביש שמתחבר ישירות לאיזור החוף. המים צלולים מאוד יחסית למים שאנחנו
מכירים במרינות בארץ. אפשר לקפוץ אליהם בכיף, אז ברור שעשינו זאת מיד לאחר החתמת
הדרכונים.
אחר הצהריים יצאנו לסיבוב בעיר לימסול ובמרינה הגדולה יותר, ועשינו
ספתח בסופלקי ראשון לטיול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה