יום שבת, 4 ביולי 2015

פארוס- הפלגה ראשונה של 'סולו' בזוג

1.7.15
לאחר שאיטקין השליכה אלינו את חבל ההיקשרות האחרון בנקסוס, יצאנו להפלגה הבינלאומית הראשונה שלנו כזוג, ושמנו חרטומינו לעבר פארוס!
ציפינו להפלגה יחסית קשוחה, כי הרוח שאגה בחוזקה כבר מהבוקר. לכן נערכנו על פי הספר עוד לפני שהרמנו את העוגן. כשיצאנו לים הפתוח יחסית (הרי היינו בין שני איים צמודים ), התנאים היו נוחים להפליא. דרך ששיערנו שתיקח 20 שעות בפועל לקחה 6 שעות ולא דקה יותר. קיצור זמני הגעה הוא הפתעה מתוקה שאנחנו לא רגילים לקבל (ראה ערך 'מיטלטלים לטילוס').
בסמוך לפארוס מעבורת מפלצתית הפתיעה אותנו מאחור והטילה צל גדול על קרוזל'ה שלנו, במקוםלעקוף אותנו מימין (שהיה הצד של הים הפתוח) היא השתחלה בינינו לבין הצוקים החדים של האי. ואומרים שישראלים נוהגים כמו משוגעים...






2.7.15
פארוס הוא יעד גלישת רוח וקייט מועדף על ידי גולשים אירופאים. החוף המרכזי נמצא בתעלה רדודה ורחבה המפרידה בין האי פארוס לבין האי אנטי- פארוס (אצל היוונים יש איים עם הקידומת 'אנטי' כלומר האי שמנגד). הייחודיות של התעלה הוא השילוב המדהים בין מים כחולים ויחסית חמימים, גלים נמוכים מאוד ורוח חזקה במיוחד המתעצמת כתוצאה מתיעול בין ההרים על גדות התעלה. ברור היה לנו שזה "מעבר חובה" עבורנו.









כל בוקר התעוררנו בשעה מוקדמת, זיוודנו את ציוד הקייט על הדינגי ומשם לאוטובוס קצר בדרך ליום גלישה עוצמתי. את הימים התחלנו עם "ספיגה" של האווירה- המים, הרוח, האוויר, המצנחים הצבעוניים וההרים שמסביב מייצרים תפאורה מיוחדת מדי בשביל לקחת אותה כמובנת מאליה. ממשיכים לסשן (בשפת הגולשים -  גיחה או סיבוב גלישה) התרגלות. מורידים חלודה, מתרגלים לתנאים ומתחילים להיזכר בתרגילים מיוחדים שאנחנו אוהבים לעשות (במיוחד ארטור: ). חוזרים לחוף לסנדוויץ ועוד קצת "ספיגה" (הפעם בעיקר של השמש) ואז חוזרים לסשן נוסף, הפעם בלי כפפות – מתרסקים עד שמצליחים (את התרגיל כמובן).









ההליכה מהסירה לאוטובוס היא כמו מסע כומתה קטן, שבסופו, במקום סיכה- מקבלים שעות גלישה. ארטור היה בתפקיד החובש וסחב את הפק"ל הגדול (תיק עם שני גלשנים+ מגבות+ טרפזים+חליפות ר-ט-ו-ב-ו-ת וכבדות) ואני הייתי לוחמת מן השורה ונשאתי עימי שני קייטים ותיק גב (שגם זה משקל לא מבוטל ). הדרך חזור הייתה נקודת השבירה של היום, הליכה של עשרים דקות כנגד הרוח, חבל שלא צילמו אותנו מהצד... לכן, לפני כל הליכה עשינו פריסה וישבנו על גירוס בשקיעה (גירוס= שווארמה של היוונים).


4.7.15
ביום האחרון בפארוס, הארנק ששכחנו בפטמוס סוף סוף הגיע. הבונוס היה שכל הכסף שהיה בארנק, (יותר מ100 יורו) נשאר בפנים. אז עם הארנק ביד אפשר לסגור את הפרק על פארוס כמו שצריך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה