ביום שישי בבוקר ארטור ואני יצאנו ליום קניות קצרצר עבור הסירה בפיראוס,
ושם גם פגשנו את טלי שנחתה באתונה והגיעה לפגוש אותנו.
סיימנו איתה את יום הקניות, חזרנו לסירה והתארגנו להפלגה למחרת בבוקר.
היות והיה יום שישי, וקבענו עם חברת התרנים להתחיל בתהליך החלפת התורן
רק ביום שלישי הקרוב, היו לנו מספר ימים להעביר באזור. הסברנו לטלי שמטרת השבוע
אינה לצבור מיילים אלא לקחת את זה ברגוע, וטלי השיבה לנו: "אין בעייה, השבוע
תהיה לכם אתנאח-טלי".
ההפלגה הייתה לאי אגינה שנמצא דרומית לאתונה. בדרך הייתה לנו רוח גבית
מדהימה שנתנה זווית נוחה להפלגה עם גלים קטנים שמגיעים מהירכתיים, והים היה נוח.
בקיצור אחלה של סיפתח לביקור של טלי.
הגענו למפרץ יחסית מבודד עם מספר סירות עוגנות בדרום האי אגינה. טלי
וארטור קפצו מיד למים ושחו למערה באיזור, ואני נשארתי לשכשכך בקירבת 'קרוזה'.
השבוע ארטור קנה מקלחת חדשה לסירה! מקלחת מחנאות. שק שחור שתולים מעל
הראש, עם צינור ודוש שיוצא ממנו. אומנם לא האמבטיה בבית, אבל מים חמים יש.
טלי חופפת לי ראש אחרי כמעט חודשיים ללא שמפו
בבוקר שלמחרת יצאנו לכיוון העיר המרכזית של האי. יצאנו מהקצה הדרומי
של לאזור הצפון מערבי שלו- כהרגלנו בזיגזוגים במעלה הרוח. בדרך צפונה טלי שישבה על
החרטום הבחינה בקייט באוויר שנראה באופק. לאחר התייעצות בגשר הפיקוד, הוחלט על על
עצירה לטובת גלישה.
תמונות גלישה מהאוויר
את היומיים הבאים העברנו בשוטטות הקבועה, הפעם באגינה.
ביום שני בערב יצאנו להפלגת פרידה מהתורן הנוכחי שליווה אותנו עוד
מהיציאה מהארץ. הדרך חזרה מאגינה הייתה לא פחות טובה מהדרך הלוך. הפלגנו ברוח
קדמית כהה, ים נוח להפליא ומהירות של חמישה קשרים. כנראה שהתנאים הללו נעמו גם
לדולפינים שליוו אותנו החלק מדרכינו. גם פה טלי הוכיחה את חדותה והייתה הראשונה שזיהתה
את הדולפינים.
על קצה החרטום, ממש לפני שקיעה, נהנית מהדולפינים שלצידנו... עבורי אלו הם הרגעים שנחרטים חזק.
על קצה החרטום, ממש לפני שקיעה, נהנית מהדולפינים שלצידנו... עבורי אלו הם הרגעים שנחרטים חזק.
מקסים!!!
השבמחק