החלטה מגבוה- מחליפים תורן

האמת, לא היה לנו מושג איך יסתיים השבוע הקרוב. בשלישי התחלנו את אחד הפרויקטים המשמעותיים בשדרוג הסירה שלנו, טיפול באחד מעמודי התווך המרכזיים, התורן. הגענו בלילה ketch, ונשארנו בבוקר sloop. בעולם היאכטות קיימים מספר דגמים: Sloop הוא הדגם הנפוץ ביותר, סירה עם תורן אחד. Ketch כמו הקבוצה שה'קרוזה' נמנית בתוכה- סירות עם שני תרנים, כשהתורן הראשי גבוה מהתורן האחורי- מאסף. בנוסף לכך ישנם דגמים נוספים, אך הם פחות נפוצים.

כפי שנרשם באירועי הפרק הקודם. החלפת תורן הייתה החלטה כבדת משקל. מסכת השיקולים הכללית הייתה מאוד מורכבת. אינספור שאלות רצו בראשינו בימים האחרונים. לא היינו מודעים למצבו האמיתי של התורן, וכיצד הוא נראה מבפנים. מצד אחד יכול להיות שהחומר כבר עייף ואכול, ושבאמת לא ניתן לסמוך עליו. אך מצד שני תמיד יש את הסיכוי שלתורן יש עוד כמה שנים טובות ושאין באמת צורך לבצע את ההחלפה. במיוחד כשההוצאה הזו דיי גדולה עלינו.

לפני שאספר על החוויה שעברה עלינו, אסביר בקצרה מהו תורן. תורן מיוצר לרוב מסגסוגת מאוד חזקה של אלומיניום, כזה שבונים ממנו מטוסים. צורתו באופן כללי היא גלילית חלולה. התורן כשלעצמו אינו מסוגל לעמוד בכוחות הכיפוף וההטיה העצומים שמייצרים המפרשים ברוח חזקה. מה שמעניק את חוזקו האמיתי הן הונטות (בעברית 'יתרים'). שהן כבלי פלדה מאוד חזקים, שנמתחים באלכסון מנקודות שונות בתורן עד לסיפון.

על מנת להחליף את התורן, ראשית כמובן, יש להוריד אותו. בניגוד לרוב הסירות, התורן שלנו נכנס לתוך הסיפון, מה שמפלפל את העניינים עוד יותר. לאחר מכן התורן נשלח ללופט של החברה (בית מלאכה של מפרשים ותרנים בשפת הימאים), ואנחנו שלחנו את עצמינו , בהפלגה על מנוע וללא מפרשים (שגם נשלחו לתיקון על הדרך) לנקודת עגינה חינמית סודית שהמליץ לנו תופר המפרשים.  

את היומיים הבאים העברנו בסיור באקרופוליס (הפעם תורם של טלי ושל ארטור), בקניות נוספות לסירה ובסילקון של איזור חשוב מאוד- החיבור בין הסיפון לבין פס העץ התוחם אותו. הסיליקון הקיים כבר ישן ובכל פעם שהים עולה, מים זולגים פנימה דרך הדפנות. החלטנו לשים סוף לעניין.

ברביעי בלילה נפרדנו מטלי, ובאותה הנשימה סיימנו את האתנחתא שלנו. היה כיף לארח עוד משפחה, וכמובן שהשתפשפנו ביכולת האירוח שלנו.

בשישי בבוקר חזרנו למרינה אלימו לטובת התקנת התורן החדש. טרם ההתקנה יש לבצע התאמות אחרונות, כמו קיבוע הכננות, הונטות, האלקטרוניקה בתורן ועקב התורן (החלק התחתון ביותר) שמותאם אישית לכל סירה. כשהכל מוכן ומותאם, מלבישים את התורן על הסירה באמצעות מנוף, ולא מאבדים מתח על התורן עד שכל היתרים מתוחים, אחרת כל העסק יקרוס.

בסופו של יום, המלאכה בוצעה במהירות ע"י חברת 'מלטמי' בניהולם של מינס וג'ורג'. בדיעבד אנחנו מאמינים שלקחנו החלטה נכונה בבחירת האנשים לביצוע המשימה.

בזה תם פרק אתונה, ארוך חם ולח, ועכשיו רק נותר לצאת להפלגת בכורה לעבר תעלת קורינטוס...